הופעתו המרכזית והייחודית של אהרן לאורך פרשת תצוה, מצביעה על תפקידו המיוחד כמיצג של עם ישראל בפני שכינת ה' שבתוכם. ייצוג זה בא לידי ביטוי באופן מרוכז באפוד ובחושן, המיצגים את בני ישראל על אחדותם ועל ייחודם.