מזמור זה הינו ממזמורי ה"הלל". למזמור אין כותרת. ייתכן שהמזמור מורכב מכמה מזמורים שונים.
הודיה לה' (א-ד)
בפסקה הראשונה מובאות קריאות חוזרות ונשנות להודות לה': "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי ה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (א-ד).
ישועה מצרה (ה-כ)
המשורר מתאר כיצד הוא קרא לה' בשעת צרה וה' ענה לו: "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ" (ה), ועל כן הוא קורא לשומעים לבטוח בה': "טוֹב לַחֲסוֹת בַּה' מִבְּטֹחַ בָּאָדָם" (ח). לאחר הקריאה של המשורר לבטוח בה' הוא מתאר את השיר ששרים הצדיקים: "קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאׇהֳלֵי צַדִּיקִים יְמִין ה' עֹשָׂה חָיִל. יְמִין ה' רוֹמֵמָה יְמִין ה' עֹשָׂה חָיִל" (טו-טז). בסוף המשורר מבקש מהשומרים שיפתחו לו את שערי המקדש כדי שהוא יודה לה': "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ" (יט).
הודיה על ישועה מצרה (כא-כד)
בפסקה זו מובאת דברי תודה ושמחה על הישועה של ה': "אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה… זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ" (כא-כד)
קריאה לישועה (כה)
בקריאה זו מובאות בקשה להושעה והצלחה: "אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא".
קריאה לבאים בשערי המקדש (כו-כט)
המזמור מסתיים בקריאות לבאים למקדש: "בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם ה' בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית ה'. אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ" (כו-כז), ולאחר מכן דברי היחיד, אולי כחלק מהטקס עצמו: "אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ" (כח) ולבסוף קריאה שחוזרת על ראשית המזמור: "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (כט).
כתיבה: נתנאל שפיגל