"... וַיַּעֲשׂוּ אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה" (שמות ל"ט, א)
תלמוד בבלי מסכת יומא דף סט עמוד א
בגדי כהונה, היוצא בהן למדינה - אסור, ובמקדש, בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה - מותר...
יום שבקשו כותיים את בית אלהינו מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו ונתנו להם,
באו והודיעו את שמעון הצדיק. מה עשה? לבש בגדי כהונה, ונתעטף בבגדי כהונה, ומיקירי ישראל עמו, ואבוקות של אור בידיהן, וכל הלילה הללו הולכים מצד זה והללו הולכים מצד זה עד שעלה עמוד השחר. כיון שעלה עמוד השחר אמר להם: מי הללו? אמרו לו: יהודים שמרדו בך. כיון שהגיע לאנטיפטרס זרחה חמה, ופגעו זה בזה.
כיון שראה לשמעון הצדיק, ירד ממרכבתו והשתחוה לפניו.
אמרו לו: מלך גדול כמותך ישתחוה ליהודי זה?
אמר להם: דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי.
אמר להם: למה באתם?
אמרו: אפשר בית שמתפללים בו עליך ועל מלכותך שלא תחרב יתעוך גויים להחריבו?
אמר להם: מי הללו?
אמרו לו: כותיים הללו שעומדים לפניך.
אמר להם: הרי הם מסורים בידיכם...
ואותו היום עשאוהו יום טוב
אי בעית אימא [=אם רצונך אמור] - ראויין לבגדי כהונה,
ואי בעית אימא [=אם רצונך אמור] - עת לעשות לה' הפרו תורתך.