דניאל חוזה את מהלך ההיסטוריה מימיו ועד אחרית הימים: ארבע מלכויות קשות ישלטו בעולם בזו אחר זו, הרביעית קשה מכולן, ולאחריה תגיע מלכות ישראל, מלכות שמים.
עיקרו של פרק ז' הוא החזון שחזה דניאל על מהלך ההיסטוריה של כלל האנושות, החל מימיו ועד לעת הקץ. בעת קץ זו תקום ותיכון מלכותם של "עם קדישי עליונין" (כז) שתתפשט על כלל האנושות, וזו תבוא אז על תקנה ועל תיקונה: "לתקן עולם במלכות שדי". דניאל חוזה כאן את עליתן של ארבע מלכויות מושלות בכיפה (בלשוננו כיום: מעצמות על) בזו אחר זו בזירה ההיסטורית העולמית. ומשמגדישה אחת מהן את סאתה, היא חולפת ועוברת מן העולם, ואת מקומה יורשת הבאה אחריה. כולן נידונות בבית דינו של "עתיק יומין" (ט), הממליך מלכים ולו המלוכה. והוא מכונה בלשון ספרנו "מרא מלכין" - אדון המלכים.
מלכויות אלה - וביתר דיוק מלכיהן - פשטו מעל עצמן את הצלם שבו עשה אלוקים את האדם, ולבשו דמויות של חיות טורפות (לרוב החיות צורה מפלצתית).
החיה הראשונה דמויה לאריה מכונף בכנפי נשר. חיה זו מבקשת להנשא מן הארץ ולעמוד כאדם על שתי רגליה.
החיה השניה דמויה לדב, ואינה פוסקת מלזלול בשר.
החיה השלישית דמויה לנמר. נמר זה לובש צורה של מפלצת.
משונה ביותר היא החיה הרביעית, שלה אין דמיון לאף אחת מן הבריות המהלכות על הארץ. חיה זו נוראה איומה וחזקה מאוד. היא משונה מן החיות שקדמו לה לא רק ברשעותה המופלגת אלא גם בגאוותה ובשחצנותה כלפי אלוקים ואדם כאחד. והעיקר, שחיה זו עתידה להלחם בישראל ולגזור שמד עליהם ועל דתם (כה). ומשיגיע סבלם של ישראל לשיאו, יבוא שופט כל הארץ ויעמיד ארץ במשפט, יגזור דינה של החיה הרביעית להשמדה.
בניגוד למלכי ארבע המלכויות שדמות חיות טרף להם, דמות עם קדישין עליונין היא של "אדם המעלה". העם ומלכו ישליטו עלי אדמות מלכות שמים.
הציור של הכסא (=המרכבה) של "שופט כל הארץ" ושל פמליתו ערוך בלשונות עזים, שכיוצא בהם לא מצאנו בכתובים אחרים, העוסקים במעשה מרכבה.
סתמו הכתובים ולא פרשו את זהותן של ארבע המלכויות, ואף לא את זו של הרביעית, בה הרחיבו הכתובים את הדיבור. עם זאת ניתן לומר שלרובן רמזו.
הכל מסכימים שאת החיה הראשונה יש לזהות עם מלכות בבל החדשה, שנבוכדנצאר עומד בראשה. באשר לזיהויין של שלוש החיות האחרות נחלקו הדעות בין המפרשים.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך, מתוך תנ"ך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, ספר דניאל, עמ' קפח-קצ