מה פשר החלומות הכפולים של יוסף, שרי פרעה ופרעה? ומה ניתן ללמוד מכך לגבי ההסתכלות הנכונה על מאורעות היסטוריים שכביכול חוזרים על עצמם?
יוסף חלם שני חלומות, שר המשקים ושר האופים חלמו שני חלומות וגם פרעה חלם שני חלומות. כשיוסף פתר לפרעה את חלומותיו, הוא הסביר לו ששני החלומות חלום אחד הוא ופתרונו אחד. הישנות החלום פעמיים נועדה להורות שנכון הדבר מעם הא-להים והוא ממהר לעשותו. ההסבר הזה מתאים לחלום פרעה אך אינו מתאים לחלומות יוסף, שהתגשמו אחרי שנים רבות מאד, וגם לא לחלומות שר המשקים והאופים, שהיו שני חלומות שונים זה מזה ומהופכים בפתרונם.
מהו סוד הכפילות והשניות של סיפורי החלומות?
נראה שיש לפנינו שלשה דגמים של כפל חלומות כאשר כל אחד מהזוגות מציע דגם אחר של שניות ומשמעותה.
בחלומות יוסף, יש הבדל בין החלום הראשון והשני. בחלום הראשון אחת עשרה אלומות של האחים משתחוות לאלומתו של יוסף. בחלום השני, השמש והירח נוספים לאחד עשר הכוכבים ומסמלים את יעקב ורחל. החלום הראשון מנבא את מעמד ההכנעה של האחים לפני יוסף בירידתם מצרימה לשבור בר. החלום השני מנבא את ירידת יעקב למצרים וקבלתו את סמכותו המלכותית של יוסף. בדגם החלומות של יוסף, ההישנות מצביעה על תוספת והשלמה.
בחלומות השרים, יש ניגוד והיפוך. בשני החלומות מבצעים השרים את תפקידם. העובדה ששר המשקים סוחט ענבים ומייצר את המשקה ושר האופים מביא מן המוכן מרמזת על שוני אישיותי והתנהגותי ביניהם, שעלול להיות הסיבה להבדל במשפטם וגורלם. השוני העיקרי בין החלומות משקף את העתיד השונה שעליו מנבאים החלומות: שר המשקים זוכה להגיש את הכוס לפרעה בחלום ויזכה לשוב לתפקידו במציאות, ואילו אצל שר האופים העוף אוכל את המאפה מעל ראשו ובמציאות יישא פרעה את ראשו מעליו, יתלה אותו על העץ והעופות יאכלו את בשרו. בדגם הזה, ההישנות מצביעה על ניגוד.
בחלומות פרעה, אין הבדל מהותי בין הפתרונות ויוסף מדגיש זאת באמרו שזה חלום אחד. ההישנות נועדה לחזק ולהעצים את הרושם של החלום ואת מהירות פתרונו.
שלשת הדגמים הללו מהווים מפתח להתייחסות לחזרה ושניות בתחומים שונים בעולם המעשה ובעולם הרוח - חזרה לצורך הוספה והשלמה, חזרה לצורך הנגדה וחזרה לצורך חיזוק והעצמה.
המפתח המשולש שהצענו נכון לא רק לפרשנות התורה, אלא גם להתייחסות למציאות, שגם בה יש לא מעט כפילויות וחזרות.
ההיסטוריונים טוענים שצריך ללמוד היסטוריה וללמוד מן ההיסטוריה, כי ההיסטוריה חוזרת, ואם נשכיל להתבונן וללמוד מן העבר, לא נחזור על שגיאותינו, גם ברמה האישית וגם ברמה הלאומית-ציבורית. על כך אמרה תורה "זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור, שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך" (דברים ל"ב, ז). יחד עם זאת, ההיסטוריונים טוענים שאי אפשר ללמוד מן ההיסטוריה באופן פשטני כי היא אף פעם לא חוזרת על עצמה בדיוק. הנסיבות משתנות, ההקשרים משתנים, והשוואה פשטנית בין מה שנראה מן העבר לבין מה שמתרחש בהווה היא שרלטנות חסרת אחריות.
לכן, כל התבוננות על חזרות בהיסטוריה מחייבת הבחנה בין שלשת הדגמים של ההישנות: הוספה, ניגוד או העצמה.
אי אפשר להשוות באופן פשוט את האסון שקרה בשמיני עצרת השנה* לשואה, ואי אפשר להשוות את המחדל שקדם לשמיני עצרת לזה שקדם למלחמת יום הכפורים. אבל גם קשה מאד להימנע מהשוואות, כי הדמיון בחלקים שונים של המאורעות מזמין את ההתבוננות המשווה.
לכן, כשניגשים לערוך את ההשוואות ההיסטוריות הללו, חשוב מאד לשים לב מהם הפרטים הדומים שהם בבחינת הישנות המעצימה את חומרת העניין וההתייחסות אליו, מהם הפרטים השונים שבהם אחת התקופות משלימה ומוסיפה על האחרת, ומה דווקא מחייב הנגדה, דהיינו, לראות עד כמה למרות המכנה המשותף הנראה ממבט ראשון, מדובר בשני עולמות הרחוקים זה מזה ומנוגדים זה לזה בתכלית.
דומני, שבמאמץ מסוים והרבה תשומת לב מדויקת, נוכל ליצור את ההבחנות הללו בעיון ההיסטורי. הן יעמיקו את התובנות העולות מן העיון הזה, ויהפכו אותנו מחולמי חלומות לפותריהם.
___
* נכתב בעקבות מאורעות שמחת תורה תשפ"ד
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך