להתפלל בעצמך

מסופר על המגיד ממזריטש, תלמידו הגדול של הבעש"ט, שבא אליו פעם יהודי ממרחקים וביקש ממנו שיבטיח לו בן. אמר לו המגיד: התחת אלקים אני? התפלל לה' ויושיעך. אמר היהודי: כבר התפללתי ולא הועילה תפילתי. אמר לו המגיד: אם כן, עדיף שתבקש ממני ללמדך להתפלל ולא תצטרך לבוא אלי. היהודי יצא מן המגיד בשברון לב ובבכיה. שאלו את המגיד מדוע לא הבטיח ליהודי שיתפלל עבורו כדרכו עם חסידים אחרים. אמר המגיד: אם בא אלי איש הסומך על ה' יתברך, ורק מבקש ממני שאתפלל בעדו בהנחה שתפילתי מקובלת יותר, אני מבטיח לו למלא בקשתו, אולם האיש הזה סמך עלי לגמרי, ולכן עניתיו באופן שיתיאש ממני ויסמוך לגמרי על השי"ת, ומובטחני שיוושע.

האדמו"ר ר' יעקב מהוסיאטין הסביר כך את תגובתו הקשה של יעקב לרחל, "התחת אלקים אנכי". בראותו שהיא פונה אליו בדרישה "הבה לי בנים", סרב להענות לה, כדי שלא תסמוך עליו ותפנה בתפילה אל ה', וכשעשתה כן, זכתה בבן, ככתוב: "וישמע אליה אלקים". (אהלי יעקב, תולדות ויצא תרח"צ, על פי הרמב"ן בראשית ל א). 

הסיפור החסידי והדרשה על יעקב ורחל הם פשוטו של פרקנו: בעת צרתו פנה חזקיהו אל הנביא ישעיהו, תאר את חומרת המצב ובקש ממנו להתפלל "בעד השארית הנמצאה" (ב-ד). הנביא מבטיח לחזקיהו הצלה (ו-ז).  ההצלה מתחילה להתרחש (ח-ט), אולם רב-שקה אינו מוותר ושולח אגרת איומים נוספת אל חזקיהו (ט-יג).

בקרוא חזקיהו את איומיו של רב-שקה, הוא מבין שלא די לו לסמוך על הנביא ותפילתו. הוא עולה בעצמו אל בית ה', פורש את כתב האיומים לפני ה', ופותח בתפילה. (יד-כ) חזקיהו מבין: "אין הדבר תלוי אלא בי". בסיימו תפילתו, הוא נענה מיד: ה' שולח אליו את תשובתו באמצעות הנביא, באמרו בפירוש שזו תגובה לתפילת המלך (כא). הוא זוכה לנבואה מפורטת המבשרת פורענות למלך אשור, צבאו וארצו וישועה וברכה לחזקיהו, ירושלים וממלכת יהודה (כא-לה). משנתקבלה תפילתו, הגיעה גם הישועה במהרה, בלא כל עיכוב. (לו-לח).