ממלכודת במדבר למלכודת בפלשת

אין שום מצב דומה בחיי דוד לבריחה הראשונה שלו אל גת-פלשתים, כאשר נחשף על ידי עבדי אכיש מלך גת, ונאלץ להתחזות למשוגע כדי להינצל."וַיִּתְהֹלֵל בְּיָדָם, וַיְתָו (=תוים, סימני כתב) עַל דַּלְתוֹת הַשַּׁעַר, וַיּוֹרֶד רִירוֹ אֶל זְקָנוֹ"(שמואל א כא, יד).

גם אין עוד קוד מוזיקלי כמו "עַל יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים". אם נפרש את 'אֵלֶם', במובן של חוזק, תוקף ועוצמה (ממנו 'אַלִּים', וגם 'אִלֵּם', שאינו יכול לפתוח פה מפני הכוח המשתק אותו), נוכל להתקרב להבנת הכותרת החריגה.

הפלשתים בגת היו רחוקים מאד, ואלימים, ובשום אופן דוד לא יכול היה להתמודד מולם אז. הקוד המוזיקלי הוא "עַל יוֹנַת", והמדרשים על היונה האילמת, שנודדת למקומות רחוקים (כמו דוד עצמו במזמור הקודם [נ"ה, ז], וכמו כנסת ישראל בכל נדודיה) אינם רחוקים מהפשט – דוד היה כמו אִלֵּם"בֶּאֱחֹז אוֹתוֹ פְלִשְׁתִּים – [שהם] אֵלֶם רְחֹקִים – בְּגַת".

באדיבות אתר 929