המזבח והמצבות למרגלות הר סיני

המזבח המתואר בפרקנו הוקם כחלק מההכנות של משה לעלייתו להר סיני, ועליו התבצע טקס הקרבה ייחודי:

"וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַה' פָּרִים. וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנֹת וַחֲצִי הַדָּם זָרַק עַל הַמִּזְבֵּחַ" (ה-ו)

מסתבר כי טקס זה שימש לשם כריתת ברית בין שני צדדים, שכן מיד לאחר הטקס נאמר:

"וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַדָּם וַיִּזְרֹק עַל הָעָם וַיֹּאמֶר הִנֵּה דַם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִמָּכֶם עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" (ז-ח)

טקס זה, הכולל את חציית דם הקורבנות בין האגנות ובין המזבח, מזכיר במידה מסוימת את ברית בין הבתרים, בה חצה אברהם את בעלי החיים ותנור עשן ולפיד אש עבר בין הגזרים (בראשית ט"ו, יז). טקס ברית הכולל חציית בעל חיים ומעבר בין בתריו מוזכר אף בהפטרה של פרשתנו:

"וְנָתַתִּי אֶת הָאֲנָשִׁים הָעֹבְרִים אֶת בְּרִתִי אֲשֶׁר לֹא הֵקִימוּ אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרְתוּ לְפָנָי הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתוּ לִשְׁנַיִם וַיַּעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו. שָׂרֵי יְהוּדָה וְשָׂרֵי יְרוּשָׁלִַם הַסָּרִסִים וְהַכֹּהֲנִים וְכֹל עַם הָאָרֶץ הָעֹבְרִים בֵּין בִּתְרֵי הָעֵגֶל". (ירמיהו ל"ד יח-יט)

ואכן, בתעודות שונות מרחבי המזרח התיכון מצינו טקס ברית הכולל חציית קורבן ומעבר בין בתריו.

הספורנו על אתר מסביר מה הייתה משמעות שנים עשר המצבות שהונחו במהלך הטקס: "לעד שכולם נתרצו בקיום הברית".

טקס דומה של הנחת שנים עשר מצבות התרחש במהלך חציית הירדן בימי יהושע, אם כי ככל הנראה שם הוא נעשה למטרה שונה. במקרה זה מטרת הצבת האבנים הייתה לשם זיכרון ולא כחלק מכריתת ברית.

אבנים אלו עמדו על מקומן שנים ארוכות, שכן הגמרא מתארת שלושה מחכמי ישראל שעמדו על האבנים "ושערום כל אחת שקולה כארבעים סאה" (סוטה לד ע"א). אם אכן התכוונו חז"ל לתאר את מידת האבנים, הרי שמדובר באבנים לא גדולות במיוחד (ארבעים סאה = אמה על אמה ברום שלוש אמות = כ־1.5 מ' גובה). אולם, ייתכן שחז"ל רצו ליצור זיקה בין האבנים ובין מקוה טהרה, שמידותיו המינימאליות הן 40 סאה.

על אף שכיום אין אנו יכולים לראות את האבנים, לא בסיני ולא בסמוך לירדן, הממצא הארכאולוגי מספק מידע העשוי להמחיש את האירוע. בחפירות שנעשו לפני כמאה שנה בחלקו הצפוני של תל גזר שבשפלה, התגלתה שורה של עשר אבנים גדולות שחלקן גבוהות משלושה מטרים. האבנים הונחו בציר צפון־דרום, וממערב להן נמצא גוש אבן גדול חצוב בצורת אגן. מכלול הממצאים מתוארך לסוף התקופה הכנענית (הברונזה התיכונה), שלדעתי היא בת זמנה של תקופת יציאת מצרים. לדעת חופרי האתר, מקום זה קשור לברית בין שבטים שונים או ערים שונות. בין כך ובין כך, נראה כי מדובר בטקס כריתת ברית הדומה מאוד לזה המתואר בפרקנו, שכן הוא כלל אבנים גדולות וכן אגן חצוב באבן.

המבקר בתל גזר יכול לדמיין אפוא את טקס הברית שנערך למרגלות הר סיני, סמוך לעלייתו של משה אל ה', ולראות בעיני רוחו את אחד האירועים המרכזיים שהתרחשו במעמד מתן תורה.

נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך הספר 'פרשת דרכים: מבט ארכאולוגי וגאוגרפי בפרשיות השבוע' בהוצאת מגיד
לרכישת הספר