תשובתו של יהודה

יהודה הוא הדמות הבולטת בפרשת מכירת יוסף. בעוד שראובן מנסה לפעול אצל האחים ולהציל את יוסף (ל"ז, כב), הרי שיהודה מציע למכור אותו לישמעאלים (שם, כז). יהודה אמנם מונע מאחיו מלהרוג את יוסף, אך הוא חורץ גורל אכזר לאח, שאמור לבלות את חייו כעבד במצרים, ולאב, שיתאבל על בנו כל הימים.

ייתכן, שליהודה יש גם מניע אישי בחטא זה. לאחר שאחיו הגדולים נדחו כבר מן הבכורה, יהודה הוא המועמד הבכיר להיות מנהיג האחים. רק דבר אחד עלול למנוע ממנו את ה'בכורה': אהבתו המיוחדת של אביו ליוסף.

בפרקנו, חוטא יהודה בחטא דומה. לאחר מותם של ער ואונן, אומר יהודה לתמר: "שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית אָבִיךְ עַד יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי כִּי אָמַר פֶּן יָמוּת גַּם הוּא כְּאֶחָיו" (יא). בדברים אלו תולה יהודה את קולר מותם של בניו בתמר למרות שאנו יודעים היטב שמות בניו בא בעקבות חטאם (ז-י). שוב מעדיף יהודה את האינטרס האישי, הבלתי-מוצדק, תוך כדי פגיעה מוסרית בתמר.

תמר יוזמת פעולה מחוכמת כדי לפתור את מצבה. היא מקבלת מיהודה הבטחה לתת לה "גְּדִי עִזִּים" (יז) תוך השארת ערבון, וברגע האמת מציגה בפני יהודה שאלה: "הַכֶּר נָא: לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה?" (כה).

כפי שכבר העירו חז"ל (בראשית רבא פד,יט) המילים "הַכֶּר נָא" מצלצלות באוזני יהודה. לא מכבר רימה הוא את אביו בשעיר עיזים, והפנה אליו שאלת תם: " הַכֶּר נָא..." (ל"ז, לב). והנה, התהפך הגלגל. תמר רימתה אותו בגדי עיזים, ומפנה אליו שאלה שתשובתה ברורה: " הַכֶּר נָא..." (כה).

האם ישוב יהודה ויעדיף את האינטרס האישי על פני המחויבות המוסרית?

כאן מתגלה יהודה במלוא עוצמתו. יהודה משיב מיד: "וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי" (כו). המחויבות המוסרית גברה על פני השיקול האישי. מכאן ואילך ממשיך יהודה את מסלול התשובה, המגיע לשיאו ב'תשובת המשקל' בזמן פגישתו עם יוסף: "וְעַתָּה יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר עֶבֶד לַאדנִי וְהַנַּעַר יַעַל עִם אֶחָיו. כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי, פֶּן אֶרְאֶה בָרָע אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת אָבִי!" (מ"ד, לג).

נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך הספר 'נקודת פתיחה' בהוצאת מכון צומת