פרקנו מציג את התיקון לעונש הגלות אותו הבטיח ה' באם לא ישמרו את חוקיו ומשפטיו בארץ. הקריאה לתשובה מצד העם היא שתביא אותם לשיבה חזרה ארצה ולישיבת קבע בארץ נחלת אבות.
נאום הברית בערבות מואב נחלק לשניים במקביל לנאום המצוות:
החלק הראשון עוסק בעיקר בקיום החוקים והמשפטים ותוקפו בא לידי ביטוי ברשימת הברכות והקללות הארוכה בפרשת כי תבוא (פרק כ"ח).
החלק השני עוסק באהבת ה' ויראתו ובאיסור עבודה זרה ותוקפו בא לידי ביטוי בעונש הגלות לארץ אחרת (פרק כ"ט). התורה אומרת שכיון שארץ ישראל לא סובלת חוטאים שכן היא ארץ נחלת ה' והחטאים מטמאים אותה הרי שה' יגרש את ישראל מעל אדמתו וישליכם אל ארץ אחרת. זה יהיה עונשם במקום לכלות את זעמו עליהם בכל הקללות שנאמרו בברית על המצוות (שם, כו-כח).
בפרקנו בא התיקון האפשרי לאותה הגלות. יסודו הוא בשורש ש.ו.ב שחוזר פעמים רבות בפרקנו. עם ישראל הפנה עורף להקב"ה ולכן גלה מן הארץ. כעת, הוא נקרא לשוב אל ה' ולקיים את הברית שנכרתה בינהם:
"וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ" (א-ב).
שיבת הרצון הפנימי של עם ישראל לחוקי ה' ולשמיעה בקולו היא שתגרור אחריה גם את שיבת העם לארצו: "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה" (ג).
ה' מבטיח כי אם עם ישראל ישוב לשמוע בקול ה' הרי שה' ישוב לשוש עליו, להפרות ולהרבות אותו: "וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו... וְהוֹתִירְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹבָה כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ" (ח-ט).
סיומו של אותו תהליך של תשובה הוא ישיבה של קבע בארץ ישראל כפי שהובטח לאבות לרשת את הארץ: "וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ... לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם" (כ).