מזמור זה יסודו בתהילה ושבח לה'. למזמור אין כותרת.
גרמי השמיים מהללים את ה' (א-ו)
המזמור קורא לשמים ולדרי מעלה לשבח ולהלל את ה': "הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים" (א): המלאכים, השמש והירח, הכוכבים, השמים, המים שמעל השמים - כל אלו נקראים להלל את ה' מכיוון שה' העמיד אותם על מכונם: "יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם ה' כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ. וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם חׇק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר" (ה-ו).
החיים בארץ מהללים את ה' (ז-יד)
בפסקה השנייה באה קריאה ליצורים ולדרי העולם בכלל להלל את ה': התנינים, האש, הברד, השלג, הרוח, ההרים, העצים, החיות, הבהמות, הציפורים, המלכים, השרים, השופטים, וכל בני האדם. עליהם להלל את ה' מכיוון שה' נשגב: "יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם ה' כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם" (יג). המזמור מסתיים בייחודיות של עם ישראל שה' הרים את קרנם: "וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכׇל חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ הַלְלוּ יָהּ" (יד).
כתיבה: נתנאל שפיגל