תקציר תהילים פרק קמ"ז

מזמור זה יסודו בתהילה ושבח לה'. למזמור אין כותרת.

קריאה להלל את ה' (א-ו)

המזמור נפתח בקריאה להלל את ה': "הַלְלוּ יָהּ כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה" (א) ומציג את כוחו וגבורתו של ה': "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַ‍ִם ה' נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם" (ב-ג). המזמור קובע כי "גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר" (ה), ומתאר את ה' כמי שמרומם את הצדיקים ופוגע ברשעים: "מְעוֹדֵד עֲנָוִים ה' מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ" (ו).

קריאה להודות לה' (ז-יא)

פסקה זו נפתחת בקריאה להודות לה': "עֱנוּ לַה' בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר" (ז), מכיוון שהוא "הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר. נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ" (ח-ט). ה' לא רוצה באלו שבוטחים בכוח ובעוצמה "לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה" (י), אלא ביראי ה' "הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (יא).

קריאה לשבח את ה' (יב-כ)

פסקה זו נפתחת בקריאה לירושלים לשבח את ה': "שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַ‍ִם אֶת ה' הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן" (יב), עם נימוק מדוע על ירושלים לעשות כן: "כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ" (יג) ומכאן רשימה ארוכה של חסדי ה' עם העיר. במקביל לחסדי ה', על ישראל לקיים ולשמוע את מצוות ה': "מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל" (יט). המזמור מסתיים בייחודיות של עם ישראל: "לֹא עָשָׂה כֵן לְכׇל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם הַלְלוּ יָהּ" (כ).

כתיבה: נתנאל שפיגל