תקציר תהילים פרק קמ"ד

מזמור זה יסודו במזמור מלך. המזמור נפתח בכותרת: "לְדָוִד" (א). 

תפילה להצלה מאויבים (א-ח)

המשורר פותח בברכה לה': "בָּרוּךְ ה' צוּרִי הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה" (א) ומבטא את ביטחונו בה': "חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי" (ב). המשורר עובר לתאר את הפער בין ה' לאדם: "אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר. ה' הַט שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ" (ד-ה) ולאחר מכן עובר לבקשתו לפגיעה באויבים: "שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר. אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר" (ז-ח).

הישועה (ט-טו)

פסקת הישועה פותחת בשיר שהמשורר שר כאות תודה: "אֱלֹהִים שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ בְּנֵבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה לָּךְ" (ט) ומתאר את הישועה תוך כדי חזרה על בקשתו שבפסקה הקודמת, כדי להבהיר שה' שמע את בקשתו ומילא אותה: "הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה. פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר" (י-יא). מכאן עובר המשורר לשיר התודה שהזכיר בתחילת הפסקה, שעיקרו הודיה על השפע של העם. המזמור נחתם בקריאת ברכה: "אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֱׁה' אֱלֹהָיו" (טו).

כתיבה: נתנאל שפיגל