מזמור זה יסודו בתפילת היחיד. המזמור נפתח בכותרת: "מִזְמוֹר לְדָוִד" (א).
בקשה לשמיעת התפילה (א-ו)
בפסקה זו המשורר מתרכז בבקשה לשמיעת התפילה: "ה' שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנַי בֶּאֱמֻנָתְךָ עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ" (א), ומתאר את צרתו: "כִּי רָדַף אוֹיֵב נַפְשִׁי דִּכָּא לָאָרֶץ חַיָּתִי הוֹשִׁבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם" (ג). המשורר מתאר את מצבו בעת פנייתו לה': "וַתִּתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי בְּתוֹכִי יִשְׁתּוֹמֵם לִבִּי" (ד), ונזכר בישועות הגדולות של ה' בעבר: "זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם הָגִיתִי בְכׇל פׇּעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ אֲשׂוֹחֵחַ" (ה), ועל כן הוא פונה לה' כעת: "פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ" (ו).
תפילה לישועה (ז-יב)
בפסקה השנייה המשורר שוב פותח בבקשה שה' ישמע את תפילתו: "מַהֵר עֲנֵנִי ה' כָּלְתָה רוּחִי אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יֹרְדֵי בוֹר" (ז), ולאחר מכן מבקש מה' שיושיע אותו "הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי ה' אֵלֶיךָ כִסִּתִי" (ט). המשורר מבקש מה' שיזכה אותו ללמוד את המצוות ולקיימן: "לַמְּדֵנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ כִּי אַתָּה אֱלוֹהָי רוּחֲךָ טוֹבָה תַּנְחֵנִי בְּאֶרֶץ מִישׁוֹר" (י) וישאיר אותו בחיים 'למען שמו'. המזמור מסתיים בבקשה לפגיעה באויבי המשורר: "וּבְחַסְדְּךָ תַּצְמִית אֹיְבָי וְהַאֲבַדְתָּ כׇּל צֹרְרֵי נַפְשִׁי כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ" (יב).
כתיבה: נתנאל שפיגל