מזמור זה יסודו בתפילת היחיד. המזמור נפתח בכותרת: "מִזְמוֹר לְדָוִד" (א).

בקשה לשמיעת התפילה (א-ב)

המשורר פותח את המזמור בבקשה שה' ישמע את תפילתו: "קְרָאתִיךָ חוּשָׁה לִּי הַאֲזִינָה קוֹלִי בְּקׇרְאִי לָךְ. תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב" (א-ב). 

בקשה מה' שישמור על המשורר מפיתויים (ג-ז)

פסקה זו כוללת את הבקשה המרכזית של המשורר שלא מעוניין להתחבר לרשעים ומבקש מה' שיסייע לו בכך. בתחילה מבקש המשורר שה' ישים בפיו מחסום כדי שלא ידבר עם הרשעים: "שִׁיתָה ה' שׇׁמְרָה לְפִי נִצְּרָה עַל דַּל שְׂפָתָי" (ג), ולאחר מכן מקווה שצדיק יכה בו ויוכיח אותו "יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי" (ה). המשורר מציג כי השופטים הרשעים נפגעו (או יפגעו בעתיד) על ידי סלע: "נִשְׁמְטוּ בִידֵי סֶלַע שֹׁפְטֵיהֶם" (ו).

בקשה לשמירה מפני מעשי הרשעים (ח-י)

בסוף המזמור המשורר מבקש מה' שיגן עליו מפני מוקשי הרשעים: "שׇׁמְרֵנִי מִידֵי פַח יָקְשׁוּ לִי וּמֹקְשׁוֹת פֹּעֲלֵי אָוֶן" (ט). המשורר מתפלל שהרשעים יפלו באותו פח שהם טמנו לו: "יִפְּלוּ בְמַכְמֹרָיו רְשָׁעִים יַחַד אָנֹכִי עַד אֶעֱבוֹר" (י).

 

כתיבה: נתנאל שפיגל