תקציר תהילים פרק ק"מ

מזמור זה יסודו בתפילת היחיד. המזמור נפתח בכותרת: "לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד" (א). 

הצלה מאויבים (ב-ו)

המשורר פונה לה' בבקשה שיחלץ אותו וישמור עליו מפני מאויביו: "חַלְּצֵנִי ה' מֵאָדָם רָע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי" (ב), מכיוון שהם רוצים לפגוע בו: "אֲשֶׁר חָשְׁבוּ רָעוֹת בְּלֵב כָּל־יוֹם יָגוּרוּ מִלְחָמוֹת" (ג). אויבי המשורר מבקשים לפגוע בו בלשונם "שָׁנֲנוּ לְשׁוֹנָם כְּמוֹ־נָחָשׁ חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ" (ד), וכן לטמון לו מלכודות: "טָמְנוּ־גֵאִים פַּח לִי וַחֲבָלִים פָּרְשׂוּ רֶשֶׁת לְיַד־מַעְגָּל מֹקְשִׁים שָׁתוּ־לִי" (ו). 

פגיעה באויבים (ז-יב)

בפסקה זאת המשורר פותח בבקשה שה' ישמע לתפילתו: "אָמַרְתִּי לה' אֵלִי אָתָּה הַאֲזִינָה ה' קוֹל תַּחֲנוּנָי" (ז), ועובר לבקש מה' שיפגע באויביו: "ה' אֲדֹנָי עֹז יְשׁוּעָתִי סַכֹּתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק… יִמּוֹטוּ עֲלֵיהֶם גֶּחָלִים בָּאֵשׁ יַפִּלֵם בְּמַהֲמֹרוֹת בַּל־יָקוּמוּ" (ח-יא).

הישועה בעתיד (יג-יד)

המזמור מסתיים בהכרזה של המשורר על כך שהוא יודע ובטוח בישועת ה' אותו: "יָדַעְתִּי כִּי־יַעֲשֶׂה ה' דִּין עָנִי מִשְׁפַּט אֶבְיֹנִים" (יג).

כתיבה: נתנאל שפיגל