מזמור זה יסודו בתפילת היחיד. המזמור נפתח בכותרת הקצרה: "לְדָוִד" (א).
המשורר מודה לה' (א-ג)
בפסקה הראשונה המשורר מודה לה' בעקבות החסד שה' עשה עמו: "אוֹדְךָ בְכׇל לִבִּי נֶגֶד אֱלֹהִים אֲזַמְּרֶךָּ. אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ וְאוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כׇּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ" (א-ב). המשורר מוסיף ומציין שביום שבו הוא קרא לה', מיד ה' הושיע אותו "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז" (ג).
מלכי הארץ יודו לה' (ד-ו)
המשורר מדמה בעיניו כיצד יודו לה' כל מלכי הארץ: "יוֹדוּךָ ה' כׇּל מַלְכֵי אָרֶץ כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי פִיךָ. וְיָשִׁירוּ בְּדַרְכֵי ה' כִּי גָדוֹל כְּבוֹד ה'" (ד-ה).
המשורר בטוח בה' (ז-ח)
בפסקה האחרונה שב המשורר לעסוק בעצמו והוא מציין שהוא בטוח שה' יושיע אותו תמיד, גם בעת צרה: "אִם אֵלֵךְ בְּקֶרֶב צָרָה תְּחַיֵּנִי עַל אַף אֹיְבַי תִּשְׁלַח יָדֶךָ וְתוֹשִׁיעֵנִי יְמִינֶךָ" (ז). המשורר מבקש מה' שלא יעזבהו: "ה' יִגְמֹר בַּעֲדִי ה' חַסְדְּךָ לְעוֹלָם מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף" (ח).
כתיבה: נתנאל שפיגל