מזמור זה יסודו במזמור הודיה והלל לה'. למזמור אין כותרת. כל משפט במזמור מסתיים בקריאה החוזרת "כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ".

קריאה להודות לה' (א-ג)

בפתיחת המזמור מופיעה קריאה להודות לה' "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (א-ב).

נפלאות ה' בבריאת העולם (ד-ט)

בחלק זה מוזכרים כמה מנפלאות ה' שעשה בבריאה וכונן את העולם. כך ה' נזכר כמי שעשה את השמיים בתבונה והתקין את המאורות: השמש והירח.

נפלאות ה' לישראל ממצרים ועד הכניסה לארץ (י-כב)

בחלק שתופס את המקום המרכזי במזמור נזכרים כמה מהנפלאות שה' עשה לישראל בזמן שהיו במצרים, בזמן שהותם במדבר ועד כניסתם לארץ. כך נזכרת מכת בכורות "לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (י), ואיתה יציאת מצרים בכלל "וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (יא), קריעת הים, ההליכה במדבר: "לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (טז), והסיוע במלחמות שהיו במדבר "לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (יט-כ), עד שלבסוף הגיעו לארץ "וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (כא-כב).

ה' זוכר את עמו גם בזמנים קשים (כג-כה)

גם בזמנים הקשים ה' זוכר את ישראל: "שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (כג-כד), ותמיד דואג לכל אחד מעם ישראל: "נֹתֵן לֶחֶם לְכׇל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (כה).

סיום (כו)

סיום המזמור חוזר לראשיתו וקורא להודות לה': "הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (כו).

 

כתיבה: נתנאל שפיגל