ייתכן שיסודו של מזמור זה הוא שיר שהושר בטקס במקדש. המזמור נפתח בכותרת: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת" (א).
קריאה לקהל לברך את ה' (א-ב)
המשורר קורא לקהל לברך את ה': "הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' כׇּל עַבְדֵי ה' הָעֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת. שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה'" (א-ב). ייתכן שהפנייה מיועדת דווקא לכוהנים, בגלל אזכור נשיאת הידיים, ותיאור הקהל כעומד בבית ה' גם בלילות, אך אין בכך הכרח.
ה' יברך את היחיד (ג)
המשורר מצהיר שה' יברך את מי שיברך את ה': "יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (ג).
כתיבה: נתנאל שפיגל