תקציר תהילים פרק ק"ל

מזמור זה יסודו במזמור בקשה לאומי. המזמור נפתח בכותרת: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת" (א). 

פנייה לה' (א-ד)

המשורר פותח בתיאור מצבו "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'" (א), עובר לבקשה שה' ישמע את תפילתו: "אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אׇזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי" (ב), ומזכיר לה' שבכוחו לסלוח ולכפר על עוונות: "אִם עֲוֺנוֹת תִּשְׁמׇר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד. כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא" (ג-ד).

הציפייה לה' (ה-ח)

המשורר מעיד שהוא מקווה לה' "קִוִּיתִי ה' קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי" (ה), והציפייה שלו גדולה אף יותר מאשר השומרים המצפים לבוקר: "נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר" (ו). (כך מפרש ראב"ע. רד"ק מפרש שמדובר בקבוצת מתפללים הקמים באשמורת הבוקר). בסוף המזמור המשורר קורא לכל ישראל לקוות ולצפות לה': "יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה' כִּי עִם ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת. וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֺנֹתָיו" (ז-ח).

כתיבה: נתנאל שפיגל