מזמור זה יסודו במזמור חוכמה. המזמור נפתח בכותרת: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה" (א).
מעשי ה' ומעשי האדם (א-ב)
הפסקה הראשונה של המזמור עוסקת בכך שפעולות האדם יצליחו רק אם ה' ירצה בהן. כך למשל אם אדם יבנה בית וה' לא ירצה בו, הבנאים עובדים לשוא: "אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ" (א), וכך גם לגבי שמירת עיר: "אִם ה' לֹא יִשְׁמׇר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר" (א).
הברכה בפריון (ג-ה)
הפסקה השנייה של המזמור עוסקת בברכה ובטוב שיש בפרי בטן: "הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן. כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים" (ג-ד). הפסקה מסתיימת בברכה לאיש שילד הרבה ילדים: "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר" (ה).
כתיבה: נתנאל שפיגל