מזמור זה יסודו במזמור חוכמה. למזמור אין כותרת. המזמור הוא אקרוסטיכון אלפביתי, וכל צלע מתחילה באות אחרת על פי סדר האל"ף-בי"ת.
ברכה לאיש הירא את ה' (א-ג)
המזמור נפתח בברכה לאיש הירא את ה': "הַלְלוּ יָהּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה' בְּמִצְוֺתָיו חָפֵץ מְאֹד. גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ. הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד".
מעשיו של האיש הירא את ה' (ד-י)
לאחר הברכה הכללית מובאים המעשים שבהם דובק האיש הירא את ה'. הפסקה נפתחת באמירה כללית: "זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק" (ד), ולאחר מכן מתאר בפירוט את מעשיו: האיש הירא את ה' סמוך ובטוח בה': "מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּה'. סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו" (ז-ח), וכן מעניק צדקה לאביונים: "פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד" (ט). מתוך מעשיו החיוביים של האיש, הרשעים יאבדו: "רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד" (י).
כתיבה: נתנאל שפיגל