תקציר תהילים פרק ק"ט

מזמור זה יסודו בתפילת היחיד. המזמור נפתח בכותרת: "לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר" (א). 

בקשה לשמיעת התפילה (א-ה)

המזמור נפתח בבקשת המשורר שה' ישמע לתפילתו: "אֱלֹהֵי תְהִלָּתִי אַל תֶּחֱרַשׁ" (א), ומיד גם מרחיב על מושא התפילה שלו: "כִּי פִי רָשָׁע וּפִי מִרְמָה עָלַי פָּתָחוּ דִּבְּרוּ אִתִּי לְשׁוֹן שָׁקֶר… וַיָּשִׂימוּ עָלַי רָעָה תַּחַת טוֹבָה וְשִׂנְאָה תַּחַת אַהֲבָתִי" (ב-ה).

עונש לרשעים (ו-כ)

בפסקה זו המשורר מבקש מה' שיעניש את הרשעים: "הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע וְשָׂטָן יַעֲמֹד עַל יְמִינוֹ" (ו). המשורר מבקש שמשפחתו של הרשע תפגע, ושלא יהיה לו זכר: "יִהְיוּ בָנָיו יְתוֹמִים וְאִשְׁתּוֹ אַלְמָנָה… יְהִי אַחֲרִיתוֹ לְהַכְרִית בְּדוֹר אַחֵר יִמַּח שְׁמָם" (ט-יג). בהמשך המשורר מבהיר מדוע הרשע צריך להיענש: "יַעַן אֲשֶׁר לֹא זָכַר עֲשׂוֹת חָסֶד וַיִּרְדֹּף אִישׁ עָנִי וְאֶבְיוֹן וְנִכְאֵה לֵבָב לְמוֹתֵת" (טז). 

צידוק התפילה (כא-לא)

לאחר הבקשה להעניש את הרשע, המשורר מצדיק את תפילתו. המשורר טוען בפני ה' שכדאי לו להציל אותו: "וְאַתָּה ה' אֲדֹנָי עֲשֵׂה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי. כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנֹכִי וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי" (כא-כב). המשורר אף טוען שהושעה שלו תגרום להכרה של ה': "עׇזְרֵנִי י"י אֱלֹהָי הוֹשִׁיעֵנִי כְחַסְדֶּךָ. וְיֵדְעוּ כִּי יָדְךָ זֹּאת אַתָּה י"י עֲשִׂיתָהּ" (כז-כח). המזמור נחתם בכך שהמשורר יודה לה' כשהוא יושיע אותו: "אוֹדֶה ה' מְאֹד בְּפִי וּבְתוֹךְ רַבִּים אֲהַלְלֶנּוּ" (ל).

כתיבה: נתנאל שפיגל