מזמור זה יסודו במזמור בקשה לאומי. המזמור נפתח בכותרת: "שִׁיר מִזְמוֹר לְדָוִד" (א).
הודיה לה' (ב-ו)
בחלק הראשון של המזמור המשורר מודה לה': "נָכוֹן לִבִּי אֱלֹהִים אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה אַף כְּבוֹדִי. עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר. אוֹדְךָ בָעַמִּים ה' וַאֲזַמֶּרְךָ בַּלְאֻמִּים" (ב-ד), ומרומם את שמו של ה': "כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ. רוּמָה עַל שָׁמַיִם אֱלֹהִים וְעַל כׇּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ" (ה-ו).
ישועות העבר (ז-יא)
בפסקה זאת המשורר מזכיר ישועות קודמות שה' הושיע את ישראל: "אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקׇדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד. לִי גִלְעָד לִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי. מוֹאָב סִיר רַחְצִי עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי עֲלֵי פְלֶשֶׁת אֶתְרוֹעָע. מִי יֹבִלֵנִי עִיר מִבְצָר מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם" (ח-יא).
תפילה לישועה (יב-יד)
שתי הפסקות הקודמות היו תשתית לבקשה שבאה בסוף המזמור: "הֲלֹא אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאֹתֵינוּ. הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם" (יב-יג). המשורר חותם בקריאת ביטחון בה': "בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ" (יד).
כתיבה: נתנאל שפיגל