תקציר תהילים פרק ק"ו

מזמור זה יסודו בהימנון לה'. למזמור אין כותרת.

פתיחה (א-ה)

המזמור נפתח בקריאה להודות לה': "הַלְלוּ יָהּ הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' יַשְׁמִיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ" (א-ב), ולאחר מכן המשורר מבקש שה' ישמח בעמו, על אף חטאיהם: "לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ" (ה).

סקירת חטאי ישראל (ו-מב)

במרכז המזמור המשורר מפרט את חטאי ישראל. כך כבר ביציאת מצרים יש מי שמרו נגד ה': "אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם לֹא הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ לֹא זָכְרוּ אֶת רֹב חֲסָדֶיךָ וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף" (ז), ועל אף זאת ה' חולל את נס קריעת הים: "וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר" (יא). לאחר מכן מזכיר המשורר את חטא המתאווים: "וַיִּתְאַוּוּ תַאֲוָה בַּמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֵל בִּישִׁימוֹן" (יד), חטא קרח ועדתו ובפרט דתן ואבירם: "תִּפְתַּח אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן וַתְּכַס עַל עֲדַת אֲבִירָם" (יז), חטא העגל: "יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה" (יט), חטא בעל פעור: "וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים" (כח), ובאופן כללי חטא עבודה זרה: "וַיַּעַבְדוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵשׁ" (לו), רצח: "וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים" (לח) ובעקבות אלו, אויבים שהגיעו ולחצו על ישראל: "וַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָם" (מב).

סיום ותחינה (מג-מח)

המשורר מסיים את המזמור בקביעה שבעקבות חטאיהם, ישראל קבלו עונש, וה' שראה בצרתם שב והושיע אותם בעקבות הברית: "פְּעָמִים רַבּוֹת יַצִּילֵם וְהֵמָּה יַמְרוּ בַעֲצָתָם וַיָּמֹכּוּ בַּעֲוֺנָם. וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשׇׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם. וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חֲסָדָו" (מג-מה). ולכן מבקש משורר הושעה מה': "הוֹשִׁיעֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהֹדוֹת לְשֵׁם קׇדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ" (מז). המזמור מסתיים בנוסחה לחתימת הספר הרביעי שבתהילים: "בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם וְאָמַר כׇּל הָעָם אָמֵן הַלְלוּ יָהּ" (מח).

כתיבה: נתנאל שפיגל