יש שהגדירו מזמור זה כמזמור מלך, יש שראו בו מזמור שיסודו במזמור חכמה, ואחרים סברו שמזמור זה עוסק ביחס של הצדיק והרשע. לאור ריבוי הדעות יש מי שהניח שלמזמור אין הגדרה מסוימת. המזמור נפתח בכותרת: "לְדָוִד מִזְמוֹר" (א).
בקשת המשורר ודרכו (ב-ד)
המשורר פותח את המזמור בהכרזה: "חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ ה' אֲזַמֵּרָה" (א), ומיד לאחר מכן מצהיר על עצמו שהוא הולך "בְּדֶרֶךְ תָּמִים", ולכן הוא תוהה בפני ה' "מָתַי תָּבוֹא אֵלָי?" (ב). המשורר מעיד שהוא מתרחק מכל דבר רע "לֵבָב עִקֵּשׁ יָסוּר מִמֶּנִּי רָע לֹא אֵדָע" (ד).
הרחקת הרשעים (ה-ח)
כהמשך לעניין, המשורר שב ומעיד על עצמו שאין הוא מתרחק רק ממעשים רעים, אלא גם מאנשים רשעים: "עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי. לֹא יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עֹשֵׂה רְמִיָּה דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי" (ו-ז). כך כל בוקר המשורר גורם להכרתת הרשעים: "לַבְּקָרִים אַצְמִית כׇּל רִשְׁעֵי אָרֶץ לְהַכְרִית מֵעִיר ה' כׇּל פֹּעֲלֵי אָוֶן" (ח).
כתיבה: נתנאל שפיגל