מזמור זה יסודו בהימנון לה'. המזמור נפתח בכותרת הקצרה "מִזְמוֹר" (א).
ישועת ה' (א-ג)
בפתיחת המזמור באה קריאה לשיר לה' "כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה" (א). ההושעה של ה' יצאה למרחקים: "הוֹדִיעַ ה' יְשׁוּעָתוֹ לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ… רָאוּ כׇל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ" (ב)
קריאה לשיר לה' (ד-ו)
שוב באה קריאה להריע ולשיר לה' כחלק מהמלכת ה': "הָרִיעוּ לַה' כׇּל הָאָרֶץ פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ. זַמְּרוּ לַה' בְּכִנּוֹר בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה. בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה'".
הבריאה כולה מרוממת את ה' (ז-ט)
לתרועת השמחה מצטרפים גם איתני הבריאה: "יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ. נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ" (ז-ח). השמחה שלהם נובעת כחלק מבוא ה' לשפוט את הארץ במשפט צדק: "לִפְנֵי ה' כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים" (ט).
כתיבה: נתנאל שפיגל