מזמור זה יסודו בהימנון לה'. למזמור אין כותרת.
מלכות ה' והופעתו (א-ה)
המזמור נפתח בקריאה "ה' מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים" (א), ולאחר מכן מתוארת הופעתו של ה' והשפעתו על הארץ: "עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ. אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו. הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ. הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי ה' מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כׇּל הָאָרֶץ" (ב-ה).
בשת לעבודי האלילים ושמחה לעובדי ה' (ו-ט)
לאור הופעת ה', העמים כולם יכירו בגדולת ה': "הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ וְרָאוּ כׇל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ" (ו). לכן יבושו עובדי האלילים: "יֵבֹשׁוּ כׇּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים" (ז) וישמחו עובדי ה': "שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה" (ח). שני אלה מובילים למסקנה "כִּי אַתָּה ה' עֶלְיוֹן עַל כׇּל הָאָרֶץ מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כׇּל אֱלֹהִים" (ט)
רע וטוב, צדיק ורשע (י-יב)
בסוף המזמור באה אמרת חכמה: יש לסור מרע: "אֹהֲבֵי ה' שִׂנְאוּ רָע שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם" (י), מכיוון שה' שומר מאורו רק לצדיקים: "אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה. שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּה' וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קׇדְשׁוֹ" (יא-יב).
כתיבה: נתנאל שפיגל