מזמור זה יסודו במזמור בקשה לאומי. המזמור נפתח בכותרת: "לַמְנַצֵּחַ אֶל שֹׁשַׁנִּים עֵדוּת לְאָסָף מִזְמוֹר" (א).
קריאה לה' להופיע (ב-ד)
המזמור נפתח בקריאה לה' לשוב ולהופיע: "רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה" (ב), והרקע לבקשה היא ישועה מצרה של שבטי הצפון: "לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ" (ג). הבית מסתיים בפזמון החוזר: "אֱלֹהִים הֲשִׁיבֵנוּ וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה" (ד).
תלונה (ה-ח)
בפסקה זו הדוברים מתלוננים על כך שה' לא שומע את תפילתם, וממשיך להענישם: "ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת עַד מָתַי עָשַׁנְתָּ בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ. הֶאֱכַלְתָּם לֶחֶם דִּמְעָה וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ" (ה-ו). שכני העם לועגים למצבם: "תְּשִׂימֵנוּ מָדוֹן לִשְׁכֵנֵינוּ וְאֹיְבֵינוּ יִלְעֲגוּ לָמוֹ" (ז). גם בית זה מסתיים בפזמון החוזר: "אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה" (ח).
משל הגפן (ט-כ)
כחלק מהמזמור מופיע משל הגפן. במזמור מתואר שבעל הגפן (ה') הסיע את הגפן (ישראל) ממצרים, גרש גויים לפניה והכין את ארצה היטב כדי שהיא תשריש שורשים היטב. ענפי הגפן היו כה גבוהים עד שהם כיסו בצילם את ההרים ואף ענפיה הרכים הגיעו עד לים. מכאן עובר המשל לביקורת: "לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ וְאָרוּהָ כׇּל עֹבְרֵי דָרֶךְ. יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה" (יג-יד). לאחר תיאור מצבה הרעוע של הגפן, באה בקשה שהיא פותחת את הנמשל: "אֱלֹהִים צְבָאוֹת שׁוּב נָא הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת" (טו). הגפן מתוארת עתה כגפן שרופה וכרותה: "שְׂרֻפָה בָאֵשׁ כְּסוּחָה מִגַּעֲרַת פָּנֶיךָ יֹאבֵדוּ" (יז), ועל כן באה הבקשה ממגדל הגפן לחזור ולטפל בה: "תְּהִי יָדְךָ עַל אִישׁ יְמִינֶךָ עַל בֶּן אָדָם אִמַּצְתָּ לָּךְ" (יח). המזמור נחתם בפזמון החוזר: "ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה" (כ).
כתיבה: נתנאל שפיגל