תקציר תהילים פרק ס"ז

מזמור זה יסודו במזמור שבח לה'. המזמור בנוי בצורה מעגלית ומוכר בצורתו כ"מזמור מנורה". המזמור נפתח בכותרת: "לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר".

ברכת ה' לעם ישראל (ב)

המזמור נפתח בתפילה: "אֱלֹהִים יְחׇנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ" (ב). הדוברים חשים את ברכת ה' חלה עליהם. הניסוח של הברכה מזכיר מאוד את ברכת כהנים: "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ" (במדבר ו', כד-כה).

ה' והגויים (ג-ו)

מתוך הברכה של ה' לעם ישראל יכירו וידעו כל הגויים בדרך ה' "לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכׇל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ" (ג), וכך "יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם" (ה). לאחר שתי האמירות בא פזמון המדגיש את החלק המרכזי שבמזמור: "יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם" (ד; ו).

ברכת ה' לעם ישראל ולארץ (ז-ח)

לקראת סיום, המזמור חוזר לעסוק בעם ישראל, והפעם הברכה מוסבת על הארץ: "אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ" (ז). המזמור נחתם באמירה המרכזית שלו - הברכה של ה' לעם ישראל תשפיע על כל העמים: "יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ" (ח).

כתיבה: נתנאל שפיגל