מזמור זה יסודו במזמור שבח והודיה, וייתכן שהינו חלק מטקס במקדש. המזמור נפתח בכותרת: "לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד שִׁיר" (א). 

פתיחה למזמור (ב-ג)

המזמור נפתח בקריאה שראוי להלל ולשבח את ה' "לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן וּלְךָ יְשֻׁלַּם נֶדֶר" (ב), ושה' שומע את תפילות כל בני האדם: "שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כׇּל בָּשָׂר יָבֹאוּ" (ג). 

סגולותיו של ה' לבני האדם (ד-ו)

הדוברים במזמור מצהירים בשתי קריאות. הראשונה הם מודיעים כיצד ה' כיפר על כל עוונותיהם: "דִּבְרֵי עֲוֺנֹת גָּבְרוּ מֶנִּי פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם" (ד), והשנייה היא שה' הושיע אותם ועשה נפלאות גדולות ונוראות: "נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ מִבְטָח כׇּל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחֹקִים" (ו). בין שתי הקריאות הללו באה אמירה כללית על הטוב שזוכה לו מי שקרוב לה': "אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ" (ה).

שבח לה' על השגחתו על הבריאה (ז-יד)

בחלק הראשון מתוארת שליטת ה' בעולם: "מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה. מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יַמִּים שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם וַהֲמוֹן לְאֻמִּים. וַיִּירְאוּ יֹשְׁבֵי קְצָוֺת מֵאוֹתֹתֶיךָ מוֹצָאֵי בֹקֶר וָעֶרֶב תַּרְנִין" (ז-ט). בחלק השני באה הודיה על שנה פוריה ומלאה בשפע: "פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם תָּכִין דְּגָנָם כִּי כֵן תְּכִינֶהָ… עִטַּרְתָּ שְׁנַת טוֹבָתֶךָ וּמַעְגָּלֶיךָ יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן" (י-יב). מהשפע הרב שדות המרעה והעמקים "יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ" (יד).

 

כתיבה: נתנאל שפיגל