מזמור זה יסודו בתפילת היחיד. המזמור נפתח בכותרת: "לַמְנַצֵּחַ עַל יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים לְדָוִד מִכְתָּם בֶּאֱחֹז אוֹתוֹ פְלִשְׁתִּים בְּגַת" (א).
בקשת המשורר (ב-ג) ופזמון (ד-ה)
המשורר פותח בבקשה מה' שיושיע אותו: "חׇנֵּנִי אֱלֹהִים כִּי שְׁאָפַנִי אֱנוֹשׁ כׇּל הַיּוֹם לֹחֵם יִלְחָצֵנִי" (ב). ומתאר בתמציתיות את הצרה שהוא נתון בה: "שָׁאֲפוּ שׁוֹרְרַי כׇּל הַיּוֹם כִּי רַבִּים לֹחֲמִים לִי מָרוֹם" (ג).
בין שתי הפסקות ניצב פזמון: "יוֹם אִירָא אֲנִי אֵלֶיךָ אֶבְטָח. בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דְּבָרוֹ בֵּאלֹהִים בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי" (ד-ה).
תיאור מעשי הרשעים (ו-י) ופזמון (יא-יב)
בפסקה זו המשורר מתאר את מעשי הרשעים: "כׇּל הַיּוֹם דְּבָרַי יְעַצֵּבוּ עָלַי כׇּל מַחְשְׁבֹתָם לָרָע. יָגוּרוּ יִצְפּוֹנוּ הֵמָּה עֲקֵבַי יִשְׁמֹרוּ כַּאֲשֶׁר קִוּוּ נַפְשִׁי" (ו-ז), ואז הוא פונה לה' שיגיב על התנהגותם של הרשעים: "עַל אָוֶן פַּלֶּט לָמוֹ בְּאַף עַמִּים הוֹרֵד אֱלֹהִים" (ח). המשורר מבקש מה' שישמע את תפילתו, ויביט אל סבלו ואל דמעותיו: "נֹדִי סָפַרְתָּה אָתָּה שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ הֲלֹא בְּסִפְרָתֶךָ" (ט), וכאשר ה' יקבל את דמעות המשורר: "אָז יָשׁוּבוּ אוֹיְבַי אָחוֹר בְּיוֹם אֶקְרָא זֶה יָדַעְתִּי כִּי אֱלֹהִים לִי" (י).
בין שתי הפסקות ניצב פזמון: "בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר. בֵּאלֹהִים בָּטַחְתִּי לֹּא אִירָא מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם לִי" (יא-יב).
הודאת המשורר על ההושעה (יג-יד)
המזמור מסתיים בהודאת המשורר על כך שה' הושיע אותו: "עָלַי אֱלֹהִים נְדָרֶיךָ אֲשַׁלֵּם תּוֹדֹת לָךְ. כִּי הִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת הֲלֹא רַגְלַי מִדֶּחִי לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי אֱלֹהִים בְּאוֹר הַחַיִּים".
כתיבה: נתנאל שפיגל