מזמור זה יסודו בתפילת היחיד. המזמור נפתח בכותרת: "לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מַשְׂכִּיל לְדָוִד. בְּבֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל הֲלֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ" (א-ב).
בקשת המשורר (ג-ה)
בפסקה זו המשורר פונה לה' בתפילה לישועה: "אֱלֹהִים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנִי וּבִגְבוּרָתְךָ תְדִינֵנִי" (ג), ועוד מבקש שה' ישמע את תפילתו: "אֱלֹהִים שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי פִי" (ד). לאחר הבקשות המשורר מתאר את הצרה שפוקדת אותו: "כִּי זָרִים קָמוּ עָלַי וְעָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי לֹא שָׂמוּ אֱלֹהִים לְנֶגְדָּם" (ה).
הישועה (ו-ט)
בפסקה זו המשורר מצהיר על בטחונו בה', שיושיע אותו: "הִנֵּה אֱלֹהִים עֹזֵר לִי אֲדֹנָי בְּסֹמְכֵי נַפְשִׁי. יָשִׁיב הָרַע לְשֹׁרְרָי בַּאֲמִתְּךָ הַצְמִיתֵם" (ו-ז). המשורר מבטיח להודות לה' על ישועתו: "בִּנְדָבָה אֶזְבְּחָה לָּךְ אוֹדֶה שִּׁמְךָ ה' כִּי טוֹב. כִּי מִכׇּל צָרָה הִצִּילָנִי וּבְאֹיְבַי רָאֲתָה עֵינִי" (ח-ט).
כתיבה: נתנאל שפיגל