תקציר תהילים פרק נ"ג

מזמור זה הוא מזמור תלונה או תוכחה על הרשעים והמצב העגום שבעם, מקביל למזמור י"ד. המזמור נפתח בכותרת "לַמְנַצֵּחַ עַל מָחֲלַת מַשְׂכִּיל לְדָוִד" (א).

המצב העגום (ב-ד)

המשורר מעיד על המצב הקשה שבעם: "אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים הִשְׁחִיתוּ וְהִתְעִיבוּ עָוֶל אֵין עֹשֵׂה טוֹב" (ב). כפי שעולה מתיאור המשורר, המצב רע עד שה' צריך לחפש אחר אדם הדורש אותו: "אֱלֹהִים מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים" (ד), והמסקנה מאכזבת: "כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה טוֹב אֵין גַּם אֶחָד" (ד).

החוטאים יענשו (ה-ו)

המשורר תמה על התנהגות הרשעים "הֲלֹא יָדְעוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם אֱלֹהִים לֹא קָרָאוּ" (ה), ומתאר כיצד העם נתקף פחד מ'אוכלי העם' "שָׁם פָּחֲדוּ פָחַד", אך מהרה הפחד נעלם "לֹא הָיָה פָחַד", מכיוון ש"אֱלֹהִים פִּזַּר עַצְמוֹת חֹנָךְ הֱבִשֹׁתָה כִּי אֱלֹהִים מְאָסָם" (ו) - ה' פגע באויב. 

תקווה (ז)

המשורר מייחל למציאות טובה יותר ונושא תפילה: "מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשֻׁעוֹת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב אֱלֹהִים שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל" (ז).

כתיבה: נתנאל שפיגל