תקציר תהילים פרק מ"ח

מזמור זה יסודו בהמנון לה'. המזמור נפתח בכותרת: "שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח" (א). 

שבח לעיר שה' שוכן בה (ב-ט) 

פסקה זו עוסקת בעיקר בעיר ה'. העיר עצמה נכבדת מכיוון שהיא עירו של ה', והשבחים לעיר (על יופיה וחשיבותה) מהווים שבח לה': "גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קׇדְשׁוֹ" (ב). הדוברים מתארים את העיר: "יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כׇּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב" (ג), ואת גדולת ה' המתגלה בה: "אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב". לאחר מכן מתואר הפחד של המלכים המגיעים אל העיר: "כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ עָבְרוּ יַחְדָּו: הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ: רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵדָה" (ה-ז):  יתכן שפניהם למלחמה והם חוששים מפני שה' מגן על העיר, ויתכן שהם רק עוברים בה ותמהים על עצמתה.
 

שבח לה' ששוכן בעירו (י-טו)

המשורר פונה לשבח את ה', המתואר כאל צדק: "כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ עַל קַצְוֵי אֶרֶץ צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ" (יא), ולכן יושבי העיר ישמחו בו: "יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ" (יב). המשורר קורא לשומעים להקיף את ציון ולספר בשבח ה': "סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ. שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן. כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת" (יג-טו).

כתיבה: נתנאל שפיגל