מזמור זה יסודו במזמור שבח לאומי. המזמור נפתח בכותרת: "לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח עַל עֲלָמוֹת שִׁיר" (א). בסוף כל פסקה בא המונח המוזיקלי "סלה".
בטחון בה' בעת צרה (ב-ד)
בפסקה הראשונה מתארים הדוברים את ביטחונם בה': "אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹד" (ב), גם אם יש בארץ תהפוכות גדולות: "עַל כֵּן לֹא נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ וּבְמוֹט הָרִים בְּלֵב יַמִּים. יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו יִרְעֲשׁוּ הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ" (ג-ד). כמה מהמפרשים מסבירים שהכוונה היא לרעידת אדמה.
הצלת עיר האלוהים (ה-ח)
בפסקה זו הדוברים מתארים את השמחה בהצלת עירו של ה': "נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ עִיר אֱלֹהִים קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן. אֱלֹהִים בְּקִרְבָּהּ בַּל תִּמּוֹט יַעְזְרֶהָ אֱלֹהִים לִפְנוֹת בֹּקֶר" (ה-ו). ה' שולט בעולם כולו וההצלה של עירו באה על רקע התמוטטות ממלכות הגויים: "הָמוּ גוֹיִם מָטוּ מַמְלָכוֹת נָתַן בְּקוֹלוֹ תָּמוּג אָרֶץ" (ז). הפסקה מסתיימת בפזמון: "ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב" (ח).
שבח לה' (ט-יב)
המזמור מסתיים בשבח לה': "לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ. מַשְׁבִּית מִלְחָמוֹת עַד קְצֵה הָאָרֶץ קֶשֶׁת יְשַׁבֵּר וְקִצֵּץ חֲנִית עֲגָלוֹת יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ" (ט-י), ולאחריהם מובא דבר ה' בלשון מדבר: "הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי אֱלֹהִים אָרוּם בַּגּוֹיִם אָרוּם בָּאָרֶץ" (יא) - כלומר ה' דורש מבני האדם (או מהגויים) להרפות עם המלחמות, וכך הם יכירו בה'. הפסקה מסתיימת בפזמון: "ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב" (יב).
כתיבה: נתנאל שפיגל