מזמור זה יסודו בתפילת היחיד או במזמור מספרות החוכמה. המזמור נפתח בכותרת: "לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה' לְדָוִד" (א).
תיאור דרכי הרשע (ב-ה)
בפתח המזמור המשורר מגדיר את נושאו: "נְאֻם פֶּשַׁע לָרָשָׁע בְּקֶרֶב לִבִּי" (ב). המשורר מפרט את התנהגות הרשע: "כִּי הֶחֱלִיק אֵלָיו בְּעֵינָיו לִמְצֹא עֲוֺנוֹ לִשְׂנֹא. דִּבְרֵי פִיו אָוֶן וּמִרְמָה חָדַל לְהַשְׂכִּיל לְהֵיטִיב. אָוֶן יַחְשֹׁב עַל מִשְׁכָּבוֹ יִתְיַצֵּב עַל דֶּרֶךְ לֹא טוֹב רָע לֹא יִמְאָס" (ג-ה).
שבח לה' (ו-י)
בפסקה זו המשורר מתאר את גדולת ה', אשר מתנהג אל בני האדם במידת החסד, ובצדק: "צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה'. מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן. יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם" (ז-ט).
בקשת המשורר להושעה (יא-יג)
המזמור מסתיים בבקשת המשורר להושעה ולהגנה מפני הרשעים. בתחילה בבקשה מאוד כללית: "מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב" (יב), ולאחר מכן בבקשה קונקרטית, בה המשורר מבקש שלא יגיע בעצמו לידי גאווה ונפילה רוחנית: "אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה וְיַד רְשָׁעִים אַל תְּנִדֵנִי. שָׁם נָפְלוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן דֹּחוּ וְלֹא יָכְלוּ קוּם" (יג).
כתיבה: נתנאל שפיגל