מזמור זה יסודו בהמנון שבח לה'. למזמור אין כותרת.
קריאה להודות ולהלל לה' (א-ג)
המזמור פותח בקריאה להודות לה': "רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה' לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. הוֹדוּ לַה' בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ. שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה".
שבח לה' (ד-יט)
בפסקה זו יש פירוט לגבי גדולתו של ה'. בתחילה המשורר מעיד על כך שה' הוא ישר ונאמן "כִּי יָשָׁר דְּבַר ה' וְכׇל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חֶסֶד ה' מָלְאָה הָאָרֶץ" (ד-ו). לאחר מכן הוא מתאר את ה' כבורא העולם "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כׇּל צְבָאָם" (ו), ועל כן יושבי הארץ מפחדים ממנו: "יִירְאוּ מֵה' כׇּל הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כׇּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל" (ח), שהרי העולם מתנהל לפי החלטותיו של האל: "ה' הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. עֲצַת ה' לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר" (י-יא).
ה', בני האדם ועם ישראל (יב-יט)
בפסקה זו מפורטים היחסים בין ה' ובני האדם. בתחילה ישנה הצהרה לגבי הבחירה בישראל "אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר ה' אֱלֹהָיו הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ", ולאחר מכן תיאור השגחת ה' על בני האדם: "מִשָּׁמַיִם הִבִּיט ה' רָאָה אֶת כׇּל בְּנֵי הָאָדָם. מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כׇּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ" (יג-יד). המלך לא יצליח לנצח במלחמה באמצעות חיילים רבים, אלא על פי החלטת ה': "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב" (יז-יח).
בקשה לישועה (כ-כב)
בסיום המזמור באה בקשה: "נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַה' עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא" (כ), ומיד לאחריה הצהרת ביטחון של המתפללים: "כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קׇדְשׁוֹ בָטָחְנוּ" (כא), וייחול: "יְהִי חַסְדְּךָ ה' עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ" (כב).
כתיבה: נתנאל שפיגל