מזמור זה יסודו בתפילת היחיד. המזמור נפתח בכותרת הקצרה "לְדָוִד" (א).

פתיחה לשמיעת התפילה (א-ב)

בחלק הראשון של המזמור המשורר פונה לה' בבקשה שישמע לתפילתו: "שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ בְּנׇשְׂאִי יָדַי אֶל דְּבִיר קׇדְשֶׁךָ" (ב).

בקשת המשורר: גמול הרשעים (ג-ה)

בפסקה השנייה והמרכזית שבמזמור המשורר מתאר את בקשתו. בתחילה מבקש המשורר שה' יסייע לו לא לחבור לרשעים "אַל תִּמְשְׁכֵנִי עִם רְשָׁעִים וְעִם פֹּעֲלֵי אָוֶן דֹּבְרֵי שָׁלוֹם עִם רֵעֵיהֶם וְרָעָה בִּלְבָבָם" (ג), ואחר מכן גם דורש מה' שישלם להם כגמולם: "תֶּן לָהֶם כְּפׇעֳלָם וּכְרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם תֵּן לָהֶם הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶם" (ד).

הודיה וחתימה (ו-ט)

בפסקה האחרונה המשורר מודה לה' על כך ששמע לתפילתו: "בָּרוּךְ ה' כִּי שָׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנָי. ה' עֻזִּי וּמָגִנִּי בּוֹ בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי וַיַּעֲלֹז לִבִּי וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ" (ו-ז). חתימת המזמור עוברת מתפילה אישית לתפילה לאומית: "ה' עֹז לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא. הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם" (ח-ט).

 

כתיבה: נתנאל שפיגל