תקציר תהילים פרק כ"ב

מזמור זה משלב בתוכו תלונה והודיה. המזמור נפתח בכותרת: "לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד" (א). 

תלונה (ב-כא)

בחלק הראשון של המזמור המשורר מתלונן לה' ומבקש ממנו ישועה: "אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי" (ב) - המשורר מרגיש שה' עזב אותו, ואינו שומע אליו. על אף תלונתו, המשורר בטוח בה': "וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ" (ד-ה). המשורר מציג את עצמו כ"תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם" (ז), ומתאר כיצד אויבים מבקשים לפגוע בו: "סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי. פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם אַרְיֵה טֹרֵף וְשֹׁאֵג" (יג-יד), עד שהאיברים הפנימיים שלו נמסים: "כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כׇּל עַצְמוֹתָי הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי" (טו). 

הודיה (כג-לב)

בחלק השני של המזמור ישנה התהפכות, וכאן מתוארת ההודיה של המשורר על הושעת ה' אותו: "אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ… כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ" (כג-כה). המשורר מתאר כיצד דורשי ה' יהנו מתשלום הנדרים: "רָב נְדָרַי אֲשַׁלֵּם נֶגֶד יְרֵאָיו. יֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ יְהַלְלוּ ה' דֹּרְשָׁיו יְחִי לְבַבְכֶם לָעַד" (כו-כז). המשורר מרחיב עוד את התיאור של גדולת ה': "כִּי לַה' הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם. אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ כׇּל דִּשְׁנֵי אֶרֶץ לְפָנָיו יִכְרְעוּ כׇּל יוֹרְדֵי עָפָר וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה" (כט-ל).

כתיבה: נתנאל שפיגל