מזמור זה יסודו בתפילת היחיד, ועיקרו בבקשת המשורר להושעת ה' מהרשעים. המזמור נפתח בכותרת: "תְּפִלָּה לְדָוִד" (א).

בקשה לשמיעת התפילה בגלל נקיות המשורר (א-ה)

המזמור נפתח בבקשה של המשורר שה' ישמע את תפילתו: "שִׁמְעָה ה' צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה" (א). המשורר מצדיק את בקשתו בכך שהוא חף מפשע: "בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַּיְלָה צְרַפְתַּנִי בַל תִּמְצָא זַמֹּתִי בַּל יַעֲבׇר פִּי" (ג). בסוף הפסקה המשורר מבקש מה' שיתמוך בו שהוא יוכל ללכת בדרך ה', ושלא יתמוטט: "תָּמֹךְ אֲשֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ בַּל נָמוֹטּוּ פְעָמָי" (ה), וייתכן שזו הצהרת המשורר ולא בקשה. 

בקשה לשמיעת התפילה בגלל חטאי הרשעים (ו-יב)

פסקה זו נפתחת גם כן בקריאה לה' לשמוע את תפילת המשורר: "אֲנִי קְרָאתִיךָ כִי תַעֲנֵנִי אֵל הַט אׇזְנְךָ לִי שְׁמַע אִמְרָתִי" (ו), וכאן הוא מנמק את בקשתו בפירוט חטאי הרשעים: "שׇׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי. מִפְּנֵי רְשָׁעִים זוּ שַׁדּוּנִי אֹיְבַי בְּנֶפֶשׁ יַקִּיפוּ עָלָי" (ט-י). המשורר מנגיד בינו ובין הרשעים בשימוש בלשון דומה. בפסקה הקודמת הוא ביקש "תָּמֹךְ אֲשֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ בַּל נָמוֹטּוּ פְעָמָי" (ה) וכאן הוא טוען שהרשעים מקיפים אותו והם מעוניינים לפגוע בו: "אַשֻּׁרֵינוּ עַתָּה סְבָבוּנוּ עֵינֵיהֶם יָשִׁיתוּ לִנְטוֹת בָּאָרֶץ" (יא).

בקשה לישועה (יג-טו)

בסוף המזמור המשורר מתאר את תוכן הבקשה שלו: "קוּמָה ה' קַדְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ פַּלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ" (יג). המשורר חותם את המזמור בהצהרה על דבקותו ואמונתו בה': "אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ" (טו).

 

כתיבה: נתנאל שפיגל