תקציר תהילים פרק ה'

מזמור זה הוא בקשת יחיד, ונוגעת ליחס בין הרשעים והצדיקים. המזמור נפתח בכותרת: "לַמְנַצֵּחַ אֶל-הַנְּחִילוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד".

בקשת המשורר (ב-ד) 

המשורר פותח את המזמור בבקשה שה' ישמע לדבריו. המשורר משתמש בפעלים רבים: הַאֲזִינָה, בִּינָה, הַקְשִׁיבָה ו-תִּשְׁמַע. המשורר מצפה שה' ישמע לתפילתו: "ה' בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי. בֹּקֶר אֶעֱרָךְ-לְךָ וַאֲצַפֶּה" (ד). 

שתי פסקות על הרשעים והצדיק/ים (ה-יב)

החלק המרכזי של המזמור כולל שתי פסקות הבנויות באותו אופן: המשורר מתאר את הרשעים ולאחר מכן מוציא את עצמו או את הצדיקים מאותו תיאור. בפסקה הראשונה המשורר מתאר שה' מתאב רשעים "כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה... דֹּבְרֵי כָזָב אִישׁ-דָּמִים וּמִרְמָה יְתָעֵב ה'" (ה-ז) ולאחר מכן מוציא את עצמו מן הכלל: "וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל-הֵיכַל-קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ" (ח).

בפסקה השנייה המשורר מתאר את עונשם של הרשעים: "כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם הַוּוֹת קֶבֶר-פָּתוּחַ גְּרֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן" (י), אך לעומת הרשעים, הצדיקים לא יענשו ויזכו ל'סוכת ה'': "וְיִשְׂמְחוּ כָל-חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ וְיַעְלְצוּ בְךָ אֹהֲבֵי שְׁמֶךָ" (יב).

חתימה (יג)

המשורר חותם את המזמור בתקווה וברכה: "כִּי-אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק ה' כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ".

כתיבה: נתנאל שפיגל