תקציר תהילים פרק ד'

מזמור זה יסודו בתפילת יחיד הקוראת לציבור לשמוע על ישועת ה'. המזמור נפתח בכותרת: "לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד".

בקשה להיענות ה' (ב)

המשורר מבקש מה' שהוא יענה לתפילו בעת צרה: "בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי".

פנייה לציבור (ג-ו)

בפסקה זו המשורר פונה לציבור ומוכיח אותם שהם "תֶּאֱהָבוּן רִיק תְּבַקְשׁוּ כָזָב" (ג). התוכחה באה בעקבות שמיעת ה' לתפילת המשורר "ה' יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו", ועל כן: "רִגְזוּ וְאַל-תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל-מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה. זִבְחוּ זִבְחֵי-צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל-ה'" (ה-ו).

פנייה לה' (ז-ט)

בסיום המזמור, ולאחר שהמשורר גילה לציבור כולו שה' שמע את תפילתו, שוב המשורר פונה לה' "נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ. בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן כִּי-אַתָּה ה' לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי" (ח-ט).

כתיבה: נתנאל שפיגל