מזבח הנחושת והכיור (א-ח)

לאחר הבנייה של הכלים העומדים במשכן והבניין עצמו עוברים לבנות את חצר המשכן. בחצר המשכן עומדים מזבח הנחושת והכיור. מזבח הנחושת (הנקרא גם 'המזבח החיצון' ו'מזבח העולה') עשוי עץ ומצופה בנחושת. גם למזבח הצמידו "בדים" (=מוטות) כדי שיהיה אפשר לסחוב אותו בדרך. את הכיור עשו מנחושת והשתמשו "בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת" (ח). בפרקי הציווי על המשכן הדיון על הכיור נדחה לסוף הציווי על המשכן ואילו כאן הוא צמוד לבניית מזבח הנחושת.

חצר המשכן (ט-כ)

את המזבח והכיור שמו בחצר המשכן. מסביב לחצר המשכן יש גדר קלעים שנתמכים בעמודי עץ הניצבים בתוך אדני נחושת. בכניסה לחצר המשכן יש מסך (=פתח) ראשי לחצר: "וּמָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר מַעֲשֵׂה רֹקֵם תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר" (יח).

פקודי המשכן (כא-לא)

בתחילת פרשת כי תשא קראנו על הציווי על נתינת מחצית השקל לטובת המשכן, וכעת הכתוב מתאר כיצד אותו הכסף עזר לבניית המשכן. הכתוב מסכם את כמות הזהב שהייתה במקדש ("תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים שֶׁקֶל"), כמות הכסף ("כִּכָּר וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל") ואת כמות הנחושת ("שִׁבְעִים כִּכָּר וְאַלְפַּיִם וְאַרְבַּע-מֵאוֹת שָׁקֶל").