תקציר שמות פרק ל"ו

העם מביאים תרומה למשכן (א-ז)

לבצלאל ואהליאב מצטרפים כל איש חכם לב כדי לבנות את המשכן. קבוצת האומנים והבנאים לוקחים את התרומה שהביאו בני ישראל ואז הם אומרים למשה "מַרְבִּים הָעָם לְהָבִיא מִדֵּי הָעֲבֹדָה לַמְּלָאכָה אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ" (ה). משה מעביר צו במחנה להפסיק להביא תרומה למשכן. וכעת ניתן לגשת אל המלאכה.

יריעות המשכן (ח-יג)

אמנם בציווי על המשכן קדמו כלי המשכן למשכן עצמו, אך כאן הסדר הפוך ובניית המשכן קודמת לבניית כליו. (ראו על כך בפוסט של הרב פרופ' יהודה ברנדס). המלאכה נפתחת ביריעות המשכן. היריעות מכסות את המשכן בכמה שכבות. השכבה הראשונה של הכיסוי היא עשר יריעות (רצועות בדים) שעשויים משש, תכלת, ארגמן ותולעת שני. הכתוב מפרט כיצד היריעות צריכות להיות מסודרות: היריעות מחוברות עם קרסי זהב, חמישים במספר.

יריעות האוהל (יד-יט)

מעל יריעות המשכן היתה שכבה שנייה של כיסוי – יריעות האוהל. מדובר ביריעות העשויות מצמר עזים שחוברו זו לזו באמצעות קרסי נחושת. מעל שתי השכבות האלה יש שכבה שלישית והיא המכסה העליון של האוהל "עֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וּמִכְסֵה עֹרֹת תְּחָשִׁים מִלְמָעְלָה" (יט). על המשמעות של היריעות שמעו את השיעור הקצר של הרב ד"ר יואל בן נון. 

קרשי המשכן, הבריחים והאדנים (כ-לג)

במשכן היו ארבעים ושמונה קרשים: עשרים קרשים "לַמִּשְׁכָּן", עשרים קרשים לצלע המשכן; שישה קרשים לירכתי המשכן ושני קרשים "לִמְקֻצְעֹת הַמִּשְׁכָּן בַּיַּרְכָתָיִם". כדי שהקרשים יעמדו כראוי יש לייצבם לכן לכל קרש היו שתי ידות שהוכנסו לתוך האדנים, כך שהיו שני אדנים לכל קרש. האדנים היו עשויים מכסף. הבריחים חיברו בין קבוצת קרשים של קיר אחד לקיר אחר. לכל קיר היו חמישה בריחים: שניים למעלה, שנים למטה ואחד באמצע ("הַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן").

 הפרוכת והשער הראשי (לה-לז)

לאחר הציווי על כיסויי המשכן ובניין המשכן עצמו, הכתוב עובר לתוך המשכן. הדבר הראשון שהכתוב מזכיר שיש לעשות בתוך המשכן היא ההפרדה בין הקודש לקודש הקודשים – הפרוכת. בנוסף כפי הציווי, מוקם גם שער ראשי (מסך) לאוהל המשכן.