תקציר שמות פרק י'

מכת ארבה (א-כ)

כמו המכה הקודמת, גם המכה השמינית, מכת ארבה, תופסת נפח רחב של פסוקים. בדבריו של ה' למשה טרם המכה מתוארת שוב 'מטרת העל' של יציאת מצרים "וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי ה'" (ב). משה נשלח אל פרעה להתריע באופן נרחב על המכה המתקרבת. לאחר ההתרעה המאיימת עבדי פרעה מנסים לשכנע אותו לשלוח את עם ישראל "הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם?" (ז). פרעה מסכים להשתכנע אך לא מוכן לשחרר את כל העם אלא רק את הגברים. משה לא מסכים ומכת ארבה יוצאת לדרך. הארבה פוגע בארץ מצרים בצורה בלתי רגילה בארץ ושוב מבקש פרעה ממשה ואהרן שיפסיקו את המכה. שוב משה נעתר אל ה' ושוב פרעה משנה את דעתו אחרי שהמכה נעלמת.

מכת חושך (כא-כט)

המכה התשיעית, האחת לפני האחרונה – מכת חושך. במכה הזאת נזכרת האפליה בין מצרים וישראל כאשר למשך שלושה ימים ישנו חושך גמור במצרים ("וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ" – מלשון מישוש או כפי שמפרש רש"י "ויאמש" כמו אמש, ערב. באכדית mūšu וגם בערבית). פרעה כבר מוכן היה לשחרר את עם ישראל אך משה דרש לצאת גם עם המקנה, ולזה פרעה לא הסכים. פרעה דורש ממשה "הִשָּׁמֶר לְךָ אַל-תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי תָּמוּת" (כח) ומשה מסכים "כֵּן דִּבַּרְתָּ לֹא-אֹסִף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ".