תקציר שמות פרק ו'

בשורת הגאולה (ב-ט)

הפסוק הראשון של הפרק הוא המשך התשובה של ה' מהפרק הקודם. פסוק ב' פותח בנאום ארוך של ה' על הגאולה העתידית של עם ישראל. הנאום נפתח באזכור אבות האומה ועובר ל"ארבע לשונות הגאולה". לאחר ההבטחות הגדולות משה פונה אל בני ישראל אך הם "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל-מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" (ט).

חידוש שליחותו של משה (י-ל)

שליחות משה מתחדשת בפרקנו לאחר שבפעם האחרונה שליחותו לא צלחה. ה' מצווה את משה שוב ללכת אל פרעה "וִישַׁלַּח אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ" (יא). כמו בפעם הקודמת שוב משה מתנגד "הֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֹא-שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם" (יב).

ייחוס משה ואהרון (יד-כז)

כעת מובאת בפרק רשימת יחס לא קצרה שמתחילה בבני ראובן ונעצרת בשבט לוי. נראה שמטרת הפסקה היא להביא את הייחוס של משה ואהרון כפי שעולה מסוף הרשימה "הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר ה' לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל-צִבְאֹתָם. הֵם הַמְדַבְּרִים אֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן" (כו-כז).

חזרה על שליחותו של משה (כח-ל)

מכיוון שהכתוב עצר באמצע העניין כעת הכתוב חוזר על אותו העניין ושונה את טענת משה "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה" (ל) התשובה של ה' תובא בפרק הבא.