תקציר שמואל ב פרק כ"ד

פרקנו מספר על החלטת דוד לִמְנות את העם, החלטה שנחשבה חטא, העונש שהגיע בעקבות החטא והתיקון של דוד: הקמת המזבח בגרן ארונה.

החטא: מניית העם (א-יא)

דוד מבקש מיואב שימנה את העם. יואב מנסה לשכנע את דוד שהדבר לא טוב, אך דוד מתעקש. מאחורי הקלעים נאמר לנו כי ההתעקשות של דוד אינה סתמית אלא: "וַיֹּסֶף אַף ה' לַחֲרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וַיָּסֶת אֶת דָּוִד בָּהֶם לֵאמֹר לֵךְ מְנֵה אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֶת יְהוּדָה" (א). יואב שומע לפקודת דוד ובפסוקים מובאים המקומות שאליהם הלך יואב והמספר הכולל של עם ישראל: "וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ חַיִל שֹׁלֵף חֶרֶב וְאִישׁ יְהוּדָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ" (ט).

העונש: דֶבֶר (יא-יז)

מיד לאחר שדוד שומע את תוצאות המפקד, הוא מתחרט: "וַיַּךְ לֵב דָּוִד אֹתוֹ אַחֲרֵי כֵן סָפַר אֶת הָעָם" (י). דוד מבין שהוא עשה טעות והוא מודה על חטאו: "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל ה' חָטָאתִי מְאֹד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וְעַתָּה ה' הַעֲבֶר נָא אֶת עֲו‍ֹן עַבְדְּךָ כִּי נִסְכַּלְתִּי מְאֹד". גד הנביא מוסר לדוד שלוש אפשרויות לעונש, ודוד מגיב: "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל גָּד צַר לִי מְאֹד נִפְּלָה נָּא בְיַד ה' כִּי רַבִּים רַחֲמָו וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּלָה" (יד). העונש שה' מביא הוא דֶבֶר, ובמגפה הזו נהרגים 70,000 איש. תוך כדי תפילה של דוד, המלאך הפוגע בעיר עוצר את המגפה.

התיקון: הקמת המזבח (יח-כה)

בסוף הסיפור מופיע התיקון לחטא של דוד: "וַיָּבֹא גָד אֶל דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמֶר לוֹ עֲלֵה הָקֵם לַה' מִזְבֵּחַ בְּגֹרֶן אֲרַוְנָה הַיְבֻסִי" (יח). דוד הולך אל הגורן וקונה אותו מארונה, (בדומה לאברהם אבינו שקנה את מערת המכפלה). כך בסופו של דבר באה המגפה לסיומה: "וַיִּבֶן שָׁם דָּוִד מִזְבֵּחַ לַה' וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים וַיֵּעָתֵר ה' לָאָרֶץ וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל יִשְׂרָאֵל" (כה).