תקציר שמואל ב פרק כ"ב

לפנינו דברי שירה של דוד. המזמור ארוך מאוד, ונחלק אותו ליחידות גדולות כדי להבין את דברי דוד:

פתיחה (א-ד)

דוד פותח בדברי שבח כלליים בתחילת דברי השירה שלו: "אֱ-לֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי, מֹשִׁעִי מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי, מְהֻלָּל אֶקְרָא ה' וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ". בדיוק כפי שאנו עושים בתפילה: אנו משבחים באמירות כלליות את הקב"ה ואז עוברים לעיקר התפילה.

תפילה לה' (ה-כה)

בחלק השני נמצאים רוב הפסוקים. דוד מתאר מצוקה לא קלה ומספר כיצד הושיע אותו ה' מאותה הצרה. ה' לא סתם בא להושיע אלא עושה זאת בצורה מיוחדת: "וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף וַיֵּרָא עַל כַּנְפֵי רוּחַ... וַיִּשְׁלַח חִצִּים וַיְפִיצֵם בָּרָק וַיָּהֹם" (יא-טו). בסוף דוד גם מסביר מדוע זכה לישועה מאת ה': "יִגְמְלֵנִי ה' כְּצִדְקָתִי... כִּי שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי ה' וְלֹא רָשַׁעְתִּי מֵאֱ-לֹהָי" (כא-כב).

דברי שבח לה' (כו-לב)

כעת שוב עובר דוד לשבח את ה' - לא מתוך המצוקה והקושי אלא דווקא מתוך התבוננות על הישועה. דוד מצדיק את תורת הגמול של הקב"ה ומבהיר כי הצדיק והרשע מקבלים את מה שמגיע להם. בסופו של דבר: "כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי ה' וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱ-לֹהֵינוּ" (לב).

הודיה לה' (לג-נא)

כעת דוד לא רק משבח ומבהיר שהדרך הנכונה היא דרכו של ה' אלא הוא מודה לו. דוד חותם את המזמור בפסוק המוכר לכולנו מברכת המזון: "מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם". ונאמר אמן!