פתיחת הסיפור: אמנון אוהב את תמר (א-ב)
הסיפור נפתח בידיעות הטכניות לגבי תמר ומיד "וַיֶּאֱהָבֶהָ אַמְנוֹן בֶּן דָּוִד" (א). על אף הניסוח המעומעם על רצונו של אמנון: "וַיֵּצֶר לְאַמְנוֹן לְהִתְחַלּוֹת בַּעֲבוּר תָּמָר אֲחֹתוֹ" (ב), כנראה שכבר בתחילת הסיפור מובן כי הוא חושק באחותו.
עצת יונדב לאמנון (ג-ז)
יונדב בן שמעה רואה את אמנון מצוברח ומנסה להבין מדוע. אמנון מגלה ליונדב את אשר על לבו, ושהוא אוהב את תמר אחותו. יונדב מייעץ לאמנון עצה שטיבה לא לגמרי ברור בשלב הזה: אמנון אמור להיראות חולה, כך שתמר תבוא לטפל בו והוא יאכל ממעשה ידיה. בעקבות "מחלתו" של אמנון, דוד מבקר את אמנון ורואה שהוא חולה. אמנון מבקש מדוד לשלוח אליו את תמר, ודוד שומע לבקשתו.
אונס תמר (ח-יט)
תמר מגיעה אל בית אמנון ומגישה לו אוכל. בשלב מסוים מבקש אמנון שהסובבים בחדר ייצאו וישאירו אותם לבדם. מיד קורא אמנון אל תמר ומבקש ממנה: "בּוֹאִי שִׁכְבִי עִמִּי אֲחוֹתִי" (יא). תמר מסרבת בכל תוקף ומנסה להתנגד, אך מאמציה לא עלו יפה: "וְלֹא אָבָה לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָהּ וַיֶּחֱזַק מִמֶּנָּה וַיְעַנֶּהָ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ" (יד). לאחר מעשה האונס, אמנון משלח את תמר מביתו והיא מסתובבת אבלה.
התגובות לאונס: שתיקה (כ-כב)
אבשלום מבין שתמר הייתה עם אמנון ומצווה עליה לשמור על פרופיל נמוך. גם דוד, אביהם של תמר ואמנון, שומע על המעשה ולא מגיב במעשה כלשהו. נאמר לנו רק: "וַיִּחַר לוֹ מְאֹד" (כא). כתוצאה מהמקרה, אמנון ואבשלום לא משוחחים זה עם זה.
רצח אמנון (כג-כט)
שנתיים עוברות והמעשה נשכח. כעת מבקש אבשלום להזמין את דוד ואת כל אחיו לחגיגות הגז. דוד לא מתלהב ללכת אל החגיגה, אך לאחר לחצים הוא שולח את בני המשפחה. חגיגות הגז וההזמנה החמה הפכו חמות מדי. אבשלום מצווה על עבדיו שברגע שאמנון יהיה שתוי דיו, עליהם להרוג אותו. כך אכן קרה. מי שעשה מעשה אסור באחותו, נרצח על ידי אחיו.
תגובת דוד (ל-לט)
כמו בפעם הקודמת, גם כעת דוד שומע את השמועות ומאמין להן. הפעם דוד שומע שכל בניו מתו והוא מיד מתאבל. יונדב בן שמעה, מי שנתן את העצה לאבשלום בתחילת הסיפור, מופיע כאן שוב. כעת יונדב מנסה להרגיע את דוד ואומר לו שלא כל בניו מתו אלא רק אמנון לבדו. מיד לאחר דבריו של יונדב בני המלך מגיעים ומאשררים לדוד את הדברים. סיומו של הסיפור הוא תיאור האבל של דוד על לכת בנו: "וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ כָּל הַיָּמִים" (לז).